דברי קהלת בן-דוד, מלך בירושלם. הבל הבלים אמר קהלת, הבל הבלים הכל הבל. מה-יתרון, לאדם: בכל-עמלו--שיעמל, תחת השמש. דור הלך ודור בא, והארץ לעולם עמדת. וזרח השמש, ובא השמש; ואל-מקומו--שואף זורח הוא, שם. הולך, אל-דרום, וסובב, אל-צפון; סובב סבב הולך הרוח, ועל-סביבתיו שב הרוח. כל-הנחלים הלכים אל-הים, והים איננו מלא; אל-מקום, שהנחלים הלכים--שם הם שבים, ללכת. כל-הדברים יגעים, לא-יוכל איש לדבר; לא-תשבע עין לראות, ולא-תמלא אזן משמע. מה-שהיה, הוא שיהיה, ומה-שנעשה, הוא שיעשה; ואין כל-חדש, תחת השמש.